The priests

​הכהנים צריכים ללמוד את תפקידם במשך חמש שנים בטרם יכנסו לעבודה. תפקיד הכהנים במקדש היה העבודה הכללית בעזרה ועל גבי המזבח. למשל הקרבת קרבנת תמיד ומוספים במהלך ימות השנה, וכן הקרבת קרבנות היחיד שמביאים אנשים. הכהנים גם ביצעו את העבודה לפני ה' בהיכל: הדלקת נרות המנורה, הקטרת הקטורת והבאת לחם הפנים.

The priests were divided into twenty-four shifts, according to their families. Each shift served one week in turn. The person in charge of the ancestral house was called the 'head of the ancestral house', and his job was to distribute his shift to the ancestral houses.

ראש לכל הכהנים. לכהן הגדול יש אחריות על הנעשה במקדש, ומנגד גם זכויות מיוחדות. למשל נטילת חלקים מהקרבן כפי בחירתו. ובשונה מהכהנים שעושים את עבודות המקדש על פי הגרלה, הכהן הגדול יכול לבחור מתי לעשות. עבודת יום הכיפורים – עבודה מיוחדת וקדושה מאוד, כשרה רק כשהכהן הגדול עושה אותה.

"ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך

לכבוד ולתפארת".

בשעת העבודה במקדש הכהנים חייבים ללבוש את בגדי הכהונה, ואין להוסיף או לגרוע מהם. עבודתם של הכהנים כשרה רק כאשר הם לובשים את בגדיהם.

בגדים אלו חייבים להיות 'מידו בד', בדיוק במידתו של הכהן.

כהן הדיוט, רגיל, לובש ארבעה סוגי בגדים: כותנת, מכנסיים, מגבעת ואבנט.

כל בגדי הכהן ההדיוט עשויים מ'שש'- הוא צמח הפשתן, למעט האבנט, שעל גבי הפשתן, רקומים חוטי צמר הצבועים בתכלת, ארגמן ושני. יחד עם הפשתן נוצר שעטנז, האסור מן התורה, אך בבית המקדש זו דווקא מצוה!

הכהן הגדול לובש שמונה בגדים: ארבעה כמו הכהן ההדיוט, ומוסיף עליהם: ציץ – נזר הקודש, שעליו חרוט 'קודש לה', מעיל, אפוד. ואת החושן עם 12 האבנים של 12 השבטים, שמזכירות לו שהוא שליח של עם ישראל.