חיבוט ערבה
את מנהג חיבוט ערבה בהושענא רבה נוהגים זכר למקדש, שהיו חובטים את הערבה בעזרה.
(סוכה מ"ד, ב'. חידושי הר"ן סוכה פרק ד')
בחג הסוכות נטלו לולב במקדש - שבעה ימים, ובשאר הארץ נטלו לולב רק ביום הראשון. אחרי החורבן התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו נוטלים בכל הארץ שבעה ימים זכר למקדש.
(ראש השנה ל', א'. רמב"ם הלכות לולב ז', י"ג)
נטילת לולב
שמחת בית השואבה
נוהגים היום לחגוג את 'שמחת בית השואבה' זכר לשמחה שהיתה כל ערב בחג הסוכות בבית המקדש.
(סוכה פ"ה משניות א' –ד'. ספר תקנות איזמיר, אות כ"ה עמוד 297)
בחנוכה נוהגים לשים את החנוכיה בבית הכנסת בצד דרום, זכר למנורת הזהב שהייתה ממוקמת בצד דרום של ההיכל בבית המקדש.
(שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע"א סעיף ז')
חנוכייה
אכילת האפיקומן היא זכר לקרבן פסח שהיה נאכל במקדש על השובע.
(משנה פסחים קי"ט, ב'. שולחן ערוך או"ח סימן תע"ז סעיף ו')
אפיקומן
כורך
בליל הסדר כורכים מצה עם המרור והחרוסת, 'זכר למקדש כהלל' הזקן שהיה כורך מצה ומרור בפסח.
(פסחים קט"ו, א'. שולחן ערוך או"ח סימן תע"ה סעיף א')
מנבואת ישעיה (נ"ט, כ'): "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב".
מנחה של שבת
ספירת העומר בזמן הזה היא זכר למקדש.
(מנחות ס"ו. רש"י ד"ה 'אמימר'.)
ספירת העומר
תפילת עמידה
"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
"מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון"
קדושה בשבת
ברכות ההפטרה
"רחם על ציון כי היא בית חיינו... משמח ציון בבניה"
קדושה
ביום חול
"ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון"
"שיר של יום" שאומרים בתפילה בבוקר הוא זכר ללויים ששרו כל יום עם הקרבת קרבן התמיד.
שיר של יום
לחתנים תיקנו: "שוש תשיש ותגל העקרה... משמח ציון בבניה"
שבע ברכות
פיטום הקטורת
אמירת "פיטום הקטורת" פעמיים ביום היא זכר לקטורת שהקטירו פעמיים ביום כחלק מעבודת התמיד.
ברכת המזון
"רחם נא ה'... ועל ציון משכן כבודך"
ובתוספת המיוחדת של שבת – "והראנו ה' אלהינו בנחמת ציון עירך"