הידעת?!

ארון הברית על כל תכולתו שוקל כ9 טון, ובאופן טבעי אינו ניתן לסחיבה על ידי בני אדם. אם כן איך סחבו אותו? בצורה ניסית- הארון "סוחב" את הלויים המחזיקים בו ולא הם אותו!

את בגדי הכהנים שיצאו משימוש היו ממחזרים- ומכינים מהם פתילות למנורות במקדש.

כשאומרים במקדש "מסיבה" לא מתכוונים למסיבת בר מצווה, אלא לגרם מדרגות לולייניות- מסובבות.

מי שהדליק את מנורות עזרת נשים בשמחת בית השואבה היו פרחי כהונה, שסחבו על גבם כדי שמן כבדים(המכילים כל אחד 30 לוג שמן!) כשהם עולים בסולם גבוה מאד.

לפני כל עבודה במקדש מברכים הכהנים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו..."

"הגרס בן לוי" היה הממונה על השיר במקדש, והיה יודע לנגן באצבעותיו על מיתרי הקול ולהוציא קולות מיוחדים. אך כיוון שלא הסכים ללמד אחרים לעשות זאת, סודו נאבד, ועל כך חז"ל מבקרים אותו.

כששומעים ברכות במקדש לא עונים "אמן" אלא: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

ילדי כהנים עד גיל מצוות נקראים 'רובים', ומאז ועד גיל 20 הם נקראים "פרחי כהונה". רובים ופרחי כהונה כבר התחילו לעשות עבודות שונות במקדש כמו שמירה, הדלקת מנורות עזרת נשים, שמירה על הכהן הגדול שלא ייפול לשינה בערב יו"כ ועוד.

לחם הפנים היה כשר לפסח כל השנה!

בזמן שהורדוס שיפץ את בית המקדש ירדו גשמים רק בלילה!

מגילת המקדש שבה התוכנית האדריכלית וסודות המקדש, הועברה מדור לדור מימי משה ועד שלמה המלך.

שיירי הדם של כל הקרבנות מוחזרו ונוצלו לזיבול שדות ירושלים.

הר הבית ע"פ נבואת יחזקאל גדול פי שלושים וששה מממדיו כיום.

גם אדם מישראל, ולא רק כהן, יכול לשחוט בבית המקדש.

הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים 4 פעמים במהלך יום הכיפורים, ולא רק פעם אחת.

ישנן בערך 200 מצוות שלא ניתן לקיים בלי בית מקדש.

כל חלה מחלות לחם הפנים שקלה 6 ק"ג, וכל כהן הרים 6 חלות בבת אחת!

במשך כל היסטוריית המקדש היו רק 9 פרות אדומות!

בכל חג סוכות מחדש היו מקימים מרפסות לנשים ב"עזרת הנשים".

ל"עזרת נשים" במקדש נכנסו לא רק נשים

אלא גם גברים.

אסור לאף אחד לשבת בעזרה חוץ ממלכי בית דוד.

בבית המקדש הראשון היו 11 מנורות ו11 שולחנות לחם הפנים.

לכל אדם מישראל מותר להדליק את המנורה.

כדי לעשות תיקונים בקודש הקודשים היו מכניסים את האומנים בתיבה מהתקרה.

גובה המקדש היה מאה אמות, כלומר 50 מטר- כגובה בניין של 25 קומות!

בפתח ההיכל היתה דלת שלא נכנס בה אדם מעולם.

הכותל המערבי בו אנו מתפללים הוא הכותל המערבי של הר הבית, לא של בית המקדש.

בשמחת בית השואבה היה רבן גמליאל עושה "ג'אגלינג"- לוקח 8 אבוקות של אש, זורק אותם באוויר ותופס.

לא רק ללויים מותר לנגן במקדש!

אמנם רק ללויים מותר לשיר במקדש, אבל הנגינה מותרת גם לאדם מישראל, אם הוא מיוחס.

בימי החורף הקרים לפעמים היה קרח על כבש המזבח. כדי שהכהנים לא יחליקו היו מפזרים עליו מלח.

בבגדי הכהנים היה שעטנז- שילוב של צמר ופשתן. בכל מקום אסור ללבוש שעטנז- אך במקדש זו מצווה וחובה!

הכותל איננו החומה הקידמית של הר הבית, אלא הוא ממוקם בצד מערב-מאחורי קודש הקודשים.

התורה ציוותה שקרבן התמיד יבוא מהציבור - מכל ישראל, ומקריב קרבן צריך לעמוד לידו בשעת הקרבתו. לכן תיקנו שישראל יתחלקו לכ"ד משמרות, ובכל שבוע באו שליחים מאותה משמרת לעמוד על הקרבת התמיד בשליחות כל עם ישראל.