מבנה בית המקדש השלישי

החצר החיצונה חובקת מכל הצדדים את החצר הפנימית ומשמשת בעיקר לתפילה והתכנסות מקדימה, לקראת הכניסה לחצר הפנימית. בה נמצאות הלשכות השונות.

הן לחצר החיצונה והן לפנימית שלושה שערים לכל אחת, שגובהם 50 אמה.

זאת לעומת שערי בית שני שהיו בגובה 20 אמה.

יחזקאל הנביא מתאר 30 לשכות קטנות הבנויות על חומת החצר החיצונה ומקיפות אותה משלוש רוחות: צפון דרום ומזרח. תפקידן לא התברר בכתובים והן שימשו ככל הנראה לצרכי הכהנים או עבור נשים, כבימי הבית השני.

המנורה, עשויה מקשה אחת זהב טהור, עמדה בצד דרום של הקודש. במנורה שבעה קנים, ובכל בוקר 'מיטיבים' את הנרות, כלומר מנקים אותם וממלאים את הנרות בשמן זית.

את המנורה מדליקים כל יום

'בין הערביים' כחלק מעבודת התמיד, והיא דולקת עד הבוקר. המנורה מסמלת את החכמה והשפע הרוחני בעולם.

החצר הפנימית היא העזרה בה מתבצעת העבודה במקדש.

שם הכהנים מקדשים את ידיהם ורגליהם מהכיור, מקריבים קורבנות על המזבח

ושם הלויים מנגנים את זמירותיהם.

גודלה העתידי יהיה מאה על אמה, וחזית ההיכל מהווה את החומה המערבית שלה.

בצידיה לשכות שונות המשמשות לצורך עבודת הקרבנות. בשונה מקודמיו, בבית השלישי שחיטת קורבנות קודשי הקדשים והכנתם להקרבה נעשתה במתחם סגור העלום מן העין, וזאת בשער הצפוני של העזרה הפנימית.

בנוסף, נבנו במרכז העזרה ארבע לשכות החצר הגדולות והן פתוחות מחד לעזרה הפנימית, ומאידך לחצר החיצונה, וכך מחברות ביניהן.

בתוך לשכות החצר ימוקמו הלשכות השונות שהיו במקדש של ימי הבית השני, כגון לשכת הגזית – מקום מושב הסנהדרין, מקום אכילת בשר הקדשים על ידי הכהנים, לשכות לקטורת וכדומה.

כל שבת עורכים על שולחן לחם הפנים את שנים עשר ‘חלות לחם הפנים’, כנגד 12 השבטים. לחם הפנים עומד שבוע שלם על גבי השולחן, ובכל זאת נשאר טרי וחם. את החלות שמורידים מהשולחן אוכלים הכהנים בשבת. השולחן עומד בצד צפון של הקודש, ומבטא את

השפע הגשמי בעולם הזה.

בדומה לקודמיו, בנוי משלושה חלקים: אולם הכניסה, הקודש וקודש הקודשים.

בקודש שלושה כלים- המנורה, שולחן לחם הפנים, ומזבח הזהב.

בקודש הקודשים- ארון הברית המונח על אבן השתייה.

גם פנים ההיכל יהיה בציפוי זהב, ובו פיתוחים מיוחדים

של צורות דקלים וכרובים להן שתי פנים, פני אדם ופני אריה.

עזרת ההיכל עצמה דומה מאוד לזה של הבית השני, עם שינויים מסויימים

בפינות העזרה החיצונה בנויות ארבע לשכות ללא גג, כדוגמת הלשכות שבעזרת הנשים, והן שימשו כ'בית המבשלים' בהן יבשלו את בשר השלמים, ולכן הן פתוחות כדי שיצא מהן העשן.​

ארון הברית מבטא את השראת השכינה בתוך ישראל. הוא עומד במרכז קודש הקדשים על גבי אבן השתיה.

יחד וסמוך לארון הונחו: לוחות הברית השבורים, הלוחות השלמים, ספר התורה שכתב משה רבנו, צלוחית שמן המשחה, צנצנת המן ומטה אהרן שפרח.

ה'מכסה' של הארון נקרא הכפורת,

ועליו שני כרובים עשויים זהב סוככים בכנפיהם על הארון. הכרובים הפונים

זה אל זה מביאים לידי ביטוי את הקשר והחיבה שבין הקב"ה וכנסת ישראל.