חולמי המקדש במהלך הדורות
בנימין זאב הרצל
הם הגיעו לפתח המקדש. בית המקדש הוקם מחדש כי הגיע הזמן לכך. הוא נבנה כבימים עברו, מאבני גזית שנחצבו במחצבות המקומיות והתקשו באוויר הצח. שוב עמדו העמודים, היצוקים נחושת, לפני קודש-הקודשים של ישראל. העמוד השמאלי נקרא בועז והימני – יכין. בחצר הקדמית עמדו מזבח אדיר עשוי נחושת וכיור המים הרחב המכונה 'ים הנחושת', כמו בימים הרחוקים ההם, כששלמה המלך משל בארץ.
(אלטנוילנד)
דוד המלך
"שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם, יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו".
(תהילים קכ"ב)
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן ... אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". (תהילים קל"ז)
דוד בן גוריון
תקומה של ירושלים בעברנו הרחוק, בתקופת קוממיותנו הממלכתית, כמרכז הפוליטי והרוחני של העם וסמל ייחודו וייעודו ההיסטורי; השרידים היקרים מהעבר הגדול העומדים על תילם בעיר זו; חריתת השם הקדוש והנערץ של ירושלים בלב האומה שהלכה בגולה ושבועת האמונים לעיר קדשנו שדור אחרי דור חזר עליה, בכל הנדודים, מעל נהרות בבל לפני יותר מאלפיים שנה ועד ימינו אלה על כל הנהרות שבעולם; הנסיונות המתמידים במשך כל ימי הגולה לשוב לעיר זו על אף כל התלאות והצרות שפגשו את מתוכני ירושלים מכיבוש הרומאים ועד שלטון התורקים; הישוב היהודי המושרש בעיר זו מכמה דורות – כל אלה עשו את ירושלים לנקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקווה של העם היהודי.
הראי"ה קוק
"השאיפה למהירות הבנין נותנת מעוף של קדושה מברקת בנשמתנו. והשקיקה, שהמהירות הזאת תהיה בימינו, מקשרת את כל מהות החיים שלנו, גם בצורתם הזמנית, ליסוד הקדושה השלמה העליונה, שכל הארץ תאיר והאירה מכבודה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו".
(עולת ראיה)
נעמי שמר
חבלי משיח הנה זה בא היום
(חבלי משיח)
והוא חולם כי כמו שאת העיר בנה, יניח למקדש את אבן הפינה.
(על כפיו יביא)
הרמב"ם
"מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש".
(הלכות בית הבחירה פרק א')
הרב צבי הירש קלישר
"ועתה למה אנו מחשים? עד מתי לא נרחם את ירושלים? ועד מתי לא נעשה אנחנו לביתנו? עד אנה נחשוב כי בכוסף הלב ובהשתוקקות ריקה ממעש לבד, נעוף ההרה (אל בית המקדש)? לא כן אחיי! כי אם בפיך ובלבבך לעשותו! הכל לפי רוב המעשה... כי המחשבה בלי המעשה – כנשמה בלי גוף".
(דרישת ציון)
נפתלי קמפה
אני חושב על ירושלים עיר הקודש, אני חולם
על המשיח שיבוא
(חושב על ירושלים)
ר' משה
שַׂמְּחֵם בְּבִנְיָן שָׁלֵם –
בבניין ירושלים!
(כל מקדש שביעי)
יורם טהרלב
והנשמה עודה הומה ירושלים
(בדרך העולה לירושלים)
רבי יהודה הלוי
גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו, כמה שנאמר: 'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו'. זאת אומרת: ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה.
(כוזרי)
בוצר
ציון מה אוכל לעשות בשבילך? שתפתחי בפניי שערייך
(ציון)
ה'שפת אמת'
"הנה כתב 'מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ'. כי מצוה זו היא על כל איש ישראל. ...שבכל עת שיהיה לבני ישראל נדבת הלב. בזה יכולין להתרומם ולבנות מקדש ה' ... שעל ידי נדיבות ליבם יוכלו להמשיך השראת השכינה במעשה ידיהם"
מחבר לא ידוע
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ
עִיר צִיּוֹן תֵּמָּלֵא
(צור משלו אכלנו)
יוסי גמזו
עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים... בדמנו חיי,
בדמנו חיי... "אם אשכחך,
אם אשכחך, ירושלים"
אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן!
(בשערייך ירושלים)
מתחת לחאקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולויים
(הכותל)
אברהם (יאיר) שטרן
דתו של העם היהודי אינה דת ככל הדתות. היא לא רק אמונה, אלא כלל תפיסתה של היהדות. אם אין דת אין יהדות, ואין אנו באים לגאול רק את עצמנו. מי שאינו מסוגל להבין את ערכה של הדת גם בשביל הלאומיות הישראלית – סופו לסטות מן הדרך ואין להאמין בו. כל גיבורי האומה היו אנשים שהאמינו אמונה שלמה ותמימה בעזרתו של הקב"ה ... הרי זו הסיבה שסירבתי לוותר על סעיף בית המקדש ב'עיקרי התחייה'...
ר' שלמה אבן גבירול
חַזֵּק קִרְיָתִי...וְהָשֵׁב אֶת נֵוָתִי
(שמרו שבתותי)
מאיר אריאל
ירושלים של זהב ושל עופרת וחלום - לעד בין חומותיך ישכון שלום
(ירושלים של ברזל)
עמוס אטינגר
בליבנו, בליבנו
רק שיר אחד קיים
לך ירושלים
(לך ירושלים)
הרמח"ל
"ואם יאמר אדם מי אני ומה אני ספון שאתפלל על הגלות ועל ירושלים וכו', המפני תפלתי יכנסו הגליות ותצמח הישועה? תשובתו בצדו, כאותה ששנינו (סנהדרין ל"ח): לפיכך נברא אדם יחידי כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם, וכבר נחת רוח הוא לפניו יתברך שיהיו בניו מבקשים ומתפללים על זאת... והקב"ה שמח בזה"
(מסילת ישרים)
ר' ישראל נג'ארה
לְמִקְדָּשֵׁךְ תּוּב וּלְקדֶשׁ קוּדְשִׁין – למקדשךָ שוב ולקודש הקודשים!
(י-ה ריבון)
האר"י הקדוש
חַדֵּשׁ מִקְדָּשֵׁנוּ זָכְרָה נֶחֱרֶבֶת
(יום זה לישראל)